חנוכת מצפה דביר

ע"ש סמ"ר דביר עמנואלוף ז"ל

סמל ראשון דביר עמנואלוף ז"ל בן היישוב, נפל בעת פעילות של יחידתו במחנה הפליטים בשכונת ג'בלייה שבצפון הרצועה בארבעה בינואר, 2009.  

ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, בטקס רשמי ומרגש, נחנך בגבעת זאב מצפה על שמו. בטקס נכחו אמו דליה ובני המשפחה, ראש המועצה יוסי אברהמי, רב היישוב יוסף טולידאנו שליט"א, סגן ראש המועצה יצחק ברנר, מנכ"לית המועצה דניאלה שופן, חברת המועצה אילנה דרור, חבר המועצה משה כהן, ראש המועצה הדתית שרון דניאל, יעקב רובין מנהל הפרויקט, תושבים, מכרים, הנהלת ועובדי המועצה וחברים.

הטקס נפתח באחת עשרה בדיוק, עם השמע צפירת יום הזיכרון. עם תום הצפירה החל הטקס אותו הכינו והנחו חניכי סניף בני עקיבא ביישוב. לאחר דברי הרב טולידאנו ותפילת הקדיש, הוקראו דברים שדביר כתב בעת היותו מדריך אהוב ונערץ בתנועה והושמע שירו של אהוד בנאי "יוצא לאור", ששורה מתוך מילותיו מופיעה על סלע ההנצחה שבמצפה.

דליה, אמו של דביר: "לעיתים,  כשאני עומדת כאן במצפור, מתבוננת  הציפורים, וחושבת כמה הן חופשיות, עוברות במעופן ממקום למקום בלי צורך במעברי גבולות, בלי מלחמות וקורבנות, בדיוק כמו המלאכים ואז נזכרת במילותיו של אהוד בנאי שהיה כה אהוב על דביר - "מלאכי ציפורים מעליך, מלווים את צעדיך..." מאמינה כי דביר אי שם למעלה מלווה במלאכים וביחד הם מלווים אותנו".

מיקומו של המצפה מימין לדרך המובילה משכונת משה"ב אל שכונת אגן האיילות. המצפה ניצב במרומי ההר המשקיף אל נוף בו נמצא גם "מעיין דביר" שאף הוא קרוי על שמו.

יוסי אברהמי: "מצפה זה שאנו חונכים היום לזכרו של דביר ז"ל, משקיף אל נוף קדומים נפלא הנמתח עד לקו האופק, זהו נופה של ארץ ישראל שדביר כל כך אהב והשבילים והמעיינות שאהב לחקור ולטייל בהם עם חבריו.

כל אלה עמדו לנגד עיניי לפני מספר שנים, כאשר צפיתי מכאן אל המעיין הקרוי על שמו של דביר. לאחר מכן, באתי אל דליה היקרה עם ההצעה לקרוא את שם המצפה על שמו של דביר ובשעה טובה אנו זוכים היום לחנוך אותו. אנו במועצה נמשיך לשמור ולטפח את המצפה ובקרוב נתחיל בעבודות לשיפוץ וטיפוח המעיין.

כאשר אני חושב על דביר, אני נזכר בימים בהם היה בא אל בית הכנסת יחד עם אביו נתנאל ז"ל, ועולה בעיניי דמותו עם החיוך הענק שכל כך אפיין אותו.

אני תקווה כי דביר מתבונן בנו כעת מלמעלה בחיוך גדול ובשמחה על המקום הנפלא הזה שוודאי יביא הנאה לתושבים, למטיילים ולכל אוהביו".

 

דביר בנם של דליה ונתנאל, נולד בירושלים וגדל והתחנך בגבעת זאב.

באתר "יזכור" מתוארת דמותו של דביר: "כבר מגיל צעיר היה לו חלום – להיות חייל. תמיד, בכל שנה התחפש לחייל במדים, ורק האביזרים השתנו. עד גיל בר המצווה היה דביר ילד שובב ואנרגטי, אך לאחר חגיגת בר המצווה שלו הפך להיות רציני ושקול. הוא בלט בהשקעה שלו בכל תחומי חייו: בלימודים, בתנועת הנוער "בני עקיבא" ובתרומה לקהילה, כשהוא סוחף אחריו חניכים וחברים. למעשה, השקיע דביר בהתנדבות זמן רב וכמעט לא היה בבית. הוא מיעט לחשוב על עצמו, על נוחיותו, ודאג לאחרים. כבר בתחילת דרכו כחניך בתנועת "בני עקיבא" היה פעיל מאוד, והעריץ את המדריכים שלו. בהמשך הדריך בעצמו והפך למדריך שכולם אוהבים. כשהגיע זמן הגיוס החליט דביר ללמוד בישיבת הסדר, ובחר בישיבת "אהבת ישראל" בנתיבות. בשנותיו בישיבה בלטו בו ענוותנותו, יושרו וטוהר מידותיו. בשנה הראשונה של דביר בישיבה נפטר אביו ממחלה קשה. דביר המשיך בלימודיו עוד כחצי שנה ואז החליט לעזוב את הישיבה ולהתגייס לחטיבת "גולני" באופן עצמאי. כיוון שהתייתם מאב, רשאי היה דביר להימנע משירות קרבי, אולם תמיד חלם להיות חייל קרבי ולא ויתר על הגשמת חלומו. עם סיום טירונות "גולני" הוא יצא למסלול פלחה"ן (פלוגת חבלה והנדסה), אותו סיים בהצטיינות ונבחר לקורס מ"כים. עם הצוות עליו פיקד התאמן דביר ויצא לעזה, למבצע "עופרת יצוקה". זו הייתה הפעולה המבצעית הראשונה שהשתתף בה. בעת פעילות של יחידתו במחנה הפליטים בשכונת ג'בלייה שבצפון הרצועה, כאשר הגיעו לאחת המנהרות, חשד מפקד הפלוגה שאורבים להם, ולאחר התלבטות החליט לבסוף לעבור. המחבל שארב להם המתין עד שכל החיילים יעברו ואז ירה בדביר, שהיה המאסף של הכוח. בתקרית נפצע שחף, החובש של הצוות שניסה לחלץ את דביר לאחר הפגיעה. שלוש שעות מאוחר יותר הרגו חבריו של דביר את המחבל, שהתחבא במנהרה".

דליה עמנואלוף: "בעת כניסתו לרצועת עזה, דביר שלח לי מסרון שבו הביע את הסימן המוסכם בינינו שהוא נכנס ללחימה, וכך הוא כתב לי:

"לאמא שהכי יקרה לי בעולם, אוהב אותך המון , אשמור על עצמי תשמרו אתם על עצמכם ובעזרת ה' נחזיר את הכבוד של עם ישראל. "

דביר לא שש אלי קרב אך היה חשוב לו לצאת בראש זקוף ולב מלא גאווה יהודית ללחום את צדקת תושבי הארץ ובפרט את  תושבי הדרום שלא נהנו משקט ובטחון של שגרה בארצנו".

ראש המועצה יוסי אברהמי ודליה עמנואלוף מסרו תודתם לכל השותפים להקמת המצפה היפייפה ובראשם מנהל הפרויקט מר יעקב אשכנזי ומר משה מרחביה מנהל מחוז ירושלים במשרד השיכון שנבצר ממנו להגיע לטקס החניכה, משום שהיה בהר הרצל לצד קבר בנו סגן עמיחי מרחביה ז"ל.

יהי זכר הנופלים ברוך.

IMG-20210414-WA0052 (002).jpg
 
IMG-20210414-WA0014 (002).jpg
IMG-20210414-WA0058 (002).jpg
IMG-20210414-WA0051 (002).jpg
20210414_105945 (002).jpg