האזכור התנכ"י של האזור היא גבעון - עיר כוהנים בנחלת שבט בנימין (יהושע כ"א 17).
בפרק ט' בספר יהושע, מסופר על יושבי גבעון, שנחרדו לאחר הכיבושים הראשונים של
בני ישראל בארץ כנען. הגבעונים הערימו על יהושע בלבוש בלוי וקרוע, ואמרו שבאו
מארץ רחוקה כדי לכרות ברית עם ישראל.
יהושע והנשיאים התרצו, וכרתו עמם ברית. כשהתגלתה התרמית, ולאחר התדיינות, נעשו הגבעונים
ל"חוטבי עצים ושואבי מים לעירה ולמזבח ה'".
אדוניצדק מלך ירושלים כרת ברית עם 5 מלכים כדי להפרע מאנשי גבעון. יהושע נזעק
לעזרת הגבעונים, ועלה עליהם במסע לילי והכה בהם מכה גדולה. צבא אדוניצדק הניגף
נמלט דרך מעלה בית חורון לעבר עמק איילון, כשיהושע וצבאו מזנבים בו. (יהושע ח' 11).
יהושע, שרצה להשיג ניצחון מוחץ ומוחלט, וחשש שהנמלטים יסתייעו בחשכת הלילה,
קרא את הקריאה המפורסמת "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון ".
עוד מוזכרת במקרא פעמים אחדות "הבמה הגדולה אשר בגבעון".
בספר שמואל ב' ב' 12 מובא תיאור של קרב פנים אל פנים יחיד במינו, שבו נטבע
מטבע הלשון, "יקומו הנערים וישחקו לפנינו". הספור מדבר על אבנר בן נר ומחניהו
מצד שאול שפנו אל יואב בן צרויה ומחניהו מצד דוד. יואב נענה לקריאת הקרב,
והתוצאות היו נוראות.
כל אחד החזיק חרבו בצד רעהו, והם נפלו יחדיו . המקום נקרא "חלקת הצורים אשר
בגבעון".
בזמן שיבת ציון, גם יושבי גבעון היו בין השבים לארץ והשתתפו בבניית חומת ירושלים.
(נחמיה ג' 7).
לימים ישבו בגבעון בני בנימין. שורשיו של שאול מלך ישראל הראשון היו נטועים בה.
תל גבעון נמצא במרכז הכפר אל-ג'יב הסמוך לגבעת זאב
חלוץ של גרעין גבעון עלה למחנה צבאי ירדני נטוש ליד גבעון העתיקה בשנת 1977.
מייסדי הגרעין היו ותיקים ועולים חדשים יוצאי ברה"מ, ששמו להם למטרה לממש
את הבעלות של עם ישראל על ארץ ישראל, להרחיב ולהבטיח את גבולה של ירושלים,
ולהקים ישוב קהילתי באזור לאחר מספר נסיונות עליה "פרטיים" לשטח גבעת התול"ר,
החליטה ממשלת ישראל לממש תוכנית קודמת . משנת 1975, ולהקים את הישוב העירוני
"קריית גבעון".
לבקשת ראש הממשלה דאז, מר מנחם בגין, החליטה ועדת השמות הממשלתית לשנות
את שמו ל"גבעת זאב" על שמו של זאב ז'בוטינסקי ז"ל, ראש בית"ר, לציון 100 שנים
להולדתו. מבין חברי הגרעין שישבו במחנה גבעון, יצאו גם מייסדי הישוב הקהילתי
"גבעון החדשה". הישוב הזמני גבעון, כלול היום בתחום השיפוט של גבעת זאב.